פסק-דין בתיק ת"ק 43413-11-11

1.         א.         בעת שהתובע היה נשוי וגר ברחובות, היה משלם אגרת טלוויזיה באמצעות הוראת קבע מדי רבעון, אך מעת שהתגרש ודירתו נמכרה והתובע פינה הדירה בחודש יוני 2011 ועבר לגור בבית הוריו.

                        עד מועד הפינוי שילם התובע את אגרת הטלוויזיה.

            התובע הודיע לנתבעת אודות הגירושין ומכירת דירתו, אך נאמר לו, שעליו להעביר בכתב את חוזה המכר והסכם הגירושין. בינתיים שינה התובע את כתובת מקום מגוריו במשרד הפנים והעביר לנתבעת את המסמכים שנתבקש להעבירם.

            ב.         בתביעה זו, מלין התובע נגד הנתבעת וטוען, שלמרות ההודעה ששלח ולמרות המסמכים שהעביר, בכל זאת נשלחו אליו על ידי הנתבעת תביעות לתשלום עבור מחצית השנייה של שנת 2011 תוך איומים שהקנס הוכפל וגביית האגרה הועברה לטיפול עו"ד והוצל"פ. לטענתו, גרמו לו איומים אלה לחוסר שקט, מטרד, חוסר שינה ובעקבות כל הנ"ל, התקשר התובע שוב אל מוקד הנתבעת וגם משם הודיעו לו שהקנס יוכפל אם לא ישלם.

            התובע הסביר ששלח את כל שנדרש ממנו ואף שלח בשנית את חוזה המכר והסכם הגירושין ולאחר מכן, כבר לא חזרו אליו.

            על מנת לוודא שהכל בסדר, התקשר שוב התובע אל מוקד הנתבעת, אך נציגת הנתבעת ניתקה בפניו את הטלפון, כך המשיך התובע להיות בחרדה, אי שקט, עצבני ומוטרד - שמא יופעלו נגדו הליכי ההוצל"פ.

            ג.          התובע סבור, שכל ההטרדה שנגרמה לו נבעה מאי סדר אצל הנתבעת והיות וההודעות - הלא מוצדקות שנשלחו אליו גרמו לו לחוסר שקט, מטרד, חוסר שינה ומצוקה, מבקש הוא לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 2,500 ש"ח.

2.         הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובע, בהיותה תביעה טורדנית וקנטרנית, משום שפניות התובע טופלו כמפורט להלן:

            א.         התובע, אמנם שילם את האגרה בהוראות קבע עד לשנת 2011 ועד שהוראת הקבע בוטלה. בחודש מרץ 2011 פנה התובע אל הנתבעת בטענה, שהתגרש ועבר להתגורר בבית הוריו וטען שמקלט הטלוויזיה הושאר בחזקת גרושתו.

            לאור הודעת התובע, הוא נתבקש להמציא הסכם גירושין, אך משלא המציא את המבוקש, המשיך לקבל דרישות לתשלום.

            ב.         בחודש מאי 2011 שוב פנה התובע לנתבעת בבקשה לביטול חיובים על שמו באותה טענה, דהיינו, שהתגרש והמקלט נשאר ברשות גרושתו ורק עם המצאת הסכם הגירושין, הוכיח התובע את טענותיו ובעקבות כך בוטלה דרישת תשלום האגרה לשנת 2011.

3.         לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, עובדות המקרה ונסיבותיו ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שצורף לכתב התביעה, אני קובע שיש ממש בתביעת התובע -אם כי אני גם קובע, שהסכום אותו תבע התובע בתביעה זו הינו מוגזם, נכתב כך על דרך הסתם ובלתי מוכח.

            בקבלי את התביעה בחלקה, התחשבתי בטענות שהועלו על ידי הצדדים ואני קובע, שהתנהלות הנתבעת בנדון דנן, אכן גרמה לתובע טרחה ועוגמת נפש ועל כך על הנתבעת לפצות את התובע.

            למסקנה הנ"ל הגיע בית המשפט - לאור הנימוקים המפורטים להלן:

            א.         בעת שהתובע החזיק במקלט טלוויזיה הוא התגורר ברחובות, ואין חולק, שבעת שגר בכתובת זו ובעת שנשלחו אל כתובתו הודעות על תשלומי האגרה - היה על התובע לשלם האגרה וכפי שעולה מטענות התובע- אשר לא הוכחשו, הוא אכן שילם האגרות במועדן.

            ב.         א)        התובע הוכיח בבית המשפט, כי ביום 10.3.11 מכר את דירתו בכתובת הנ"ל ולפי טענת התובע - אשר גם טענה זו לא נסתרה- נמכרה הדירה בעקבות גירושיו מאשתו (ראה דף אחד מחוזה המכר אשר צורף לכתב התביעה) ולכן ביום 27.6.01- עת נשלחה אליו ההודעה על תשלום שני של האגרה לשנת 2011 - כבר מכר התובע את דירתו בכתובת זו.

                        ב)         אני מקבל את טענת התובע, שהוא אכן הודיע לנתבעת על מכירת דירתו ועל כך שעקב הגירושין הוא עבר להתגורר בבית הוריו ועל הסכם הגירושין עם אשתו ובהודעה זו, פעל התובע בהתאם להוראות תק' 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה, התשמ"א-1981 הקובעת:

                                         " הודעה על מכירה או העברה של מקלט אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב למנהל תוך 30 ימים ממכירת המקלט או העברתו..".

                        ג)         אני ער לעובדה, שהתקנה הנ"ל דורשת הודעה בכתב ושהנתבעת טוענת, שכך אכן ביקשה מהתובע להודיע לה בכתב על כתובת חדשה ועל הגירושין, אך אני מקבל את טענת התובע, אשר הוכחה באמצעות מסמכים שצרף לכתב התביעה, שהוא אכן הודיע גם בכתב ולמרות זאת המשיכה הנתבעת לשלוח לו הודעות תשלום.